שפצירר נ' בנק המזרחי בע"מ

פסק דין

1.בפניי בקשתו של המבקש ליתן לו רשות ערעור על החלטה מיום 13.10.10 של כב' רשמת ההוצל"פ ענת דבי, לפיה קבעה כי הגבלת עיכוב היציאה מן הארץ תבוטל באופן זמני לפרק זמן של 30 יום בכפוף לתשלום 4,000 ₪ על חשבון החוב, והמצאת שלושה ערבים בתנאים המפורטים בהחלטה.

2.לא מצאתי צורך בתגובת המשיב שכן על עמדתו של המשיב ניתן ללמוד מהתגובה אשר הוגשה במסגרת לשכת ההוצל"פ כהתנגדות לבקשה לבטול זמני של צו עיכוב היציאה מן הארץ.

החלטתי לדון בבקשה כבערעור עצמו וכאילו ניתנה הרשות לערער.

3.צו עיכוב היציאה מן הארץ לא הוצא כנגד המבקש מכוח סעיף 14 לחוק ההוצל"פ, שאזי יש לתמוך בקשה בתצהיר ולהציג תשתית ראייתית לכאורית לפיה יש יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו.

4.צו עיכוב היציאה מן הארץ בעניינינו, הוצא מכוח תקנה 66 א.(2) לחוק ההוצל"פ הקובע כי בהתקיים התנאים המפורטים בסעיף רשאי רשם ההוצל"פ להטיל על החייב איזו מבין ההגבלות המפורטות בסעיף, ואף רשאי להטיל את ההגבלה מיוזמתו גם ללא בקשת זוכה.

צו עיכוב יציאה הניתן מכוח סעיף זה אינו מותנה בצירוף תצהיר, כפי הדבר במקרה של עיכוב יציאה מן הארץ על פי סעיף 14.

בעניינינו הוצא צו העיכוב על פי בקשת ב"כ המשיב ובבקשה צוין כי המבקש לא הגיש בקשה לשינוי צו תשלומים וכי האזהרה הומצאה לו בתאריך 14.2.06, וכי סכום החוב בתיק עולה על 2,500 ₪.

5.בתגובת המשיב נטען כי למבקש חובות אשר הוא מתנער מפירעונו, אינו ממלא אחר צו התשלומים והינו סרבן חוב מובהק.

כל שנגבה על חשבון החוב הינו בעקבות עיקולי צד ג' כאשר בפרקי זמן גדולים נגבים סכומים לא משמעותיים.

6.בבקשה שבפניי טוען המבקש כי הינו נוהג לצאת מן הארץ לרומניה במסגרת עבודתו בטיפול בתביעות להחזרת רכוש לאזרחים ישראלים יוצאי רומניה, וכי בחמש השנים האחרונות יצא מן הארץ 58 פעמים, ובכל המקרים חזר לארץ.

7.צו עיכוב יציאה מן הארץ המוצא במסגרת סעיף 66 א' לחוק הינו הגבלה על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, בהבדל מצו המוצא במקרה ויש חשש כי החייב עומד לצאת את הארץ מבלי לפרוע את החוב.

אין ספק כי בנסיבות העניין המבקש עונה להגדרה דלעיל, ולא מצאתי כי טען אחרת בבקשתו.

מכאן שהיה מקום להוציא את צו עיכוב היציאה מן הארץ כנגד המבקש, במסגרת ההגבלות האחרות אשר הוטלו עליו.

8.רשמת ההוצל"פ החליטה שלא לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ, אלא באופן זמני למשך 30 ימים.

לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת הרשמת שלא בטלה את צו עיכוב היציאה מן הארץ באופן מוחלט, וכן אין מקום להתערב בתנאי שנקבע לבטול עיכוב היציאה מן הארץ למשך 30 יום הינו תשלום 4,000 ש"ח על חשבון החוב.

באשר לתנאי השני של המצאת שלושה ערבים דומני כי יש להתערב ולבטלו שכן כפי שהבהרתי לעיל אין המדובר בחייב אשר יש חשש שלא יחזור לארץ, ובמיוחד כאשר בשנים האחרונות הרבה לצאת מן הארץ ולחזור, אלא המדובר בחייב סרבן אשר ניתן להטיל עליו הגבלות הקבועות בחוק.

משהחליטה הרשמת הנכבדה לבטל באופן זמני את צו עיכוב היציאה מן הארץ, לא היה מקום להתנות את הביטול בערבים.

ראה בעניין זה בספרו של דוד בר אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות מהדורה שביעית בעמ' 1055.

9.בשולי פסק הדין, ראוי כי יגיע המבקש להסדר תשלומים עם המשיב לאור הצהרתו כי עיסוקו כרוך ביציאות רבות מן הארץ מפעם לפעם.